שביל לנשר בין הרים

אסכולות, בצידי הדרך 3, נחל נשר, נחל כלח, נחל גלים ומערת אורנית, מדריך גלעד בן צבי

6 זה 6.  מתייצבים בחניון, עושים צ'ק-אין מהיר אצל איתן וממריאים.  צפונה הפעם, אל הכרמל.  הנהג פואד והחובש הבטחוני רועי.

חניית ארומה זריזה ב"מול זכרון", ואחר ממשיכים צפונה עד לצומת בית אורן שעל הכביש ה"ישן" לחיפה, ומתחילים, עדיין ברכב, לטפס מזרחה. עוברים את כלא דמון ואת האנדרטה לזכר הנספים באסון הכרמל, מתפתלים עוד קצת בכבישים שאינם רחבים במיוחד, ומתארגנים להליכה.  היום בהיר למדי עם עננים בגובה רב שאינם מאיימים להוריד גשם או משהו דומה.

כבר עתה ניכרים מסביבנו רמזים עבים מהשריפה הגדולה, שלדי עצים עירומים, גבעות חשופות מעצים וחורש טבעי, אלא שהקרחות ירוקות ברובן, מכוסות בצמחיה נמוכה ושופעת, המתאפשרת דווקא בזכות השריפה ובזכות השבועות האחרונים, ברוכי הגשם.

תחילת המסלול במעלה נחל נשר, כלפי דרום, בימים כתיקונם, כלומר בקיץ, אפשר לומר שהבולדרים והחלוקים שבנחל אינם מהווים מכשול משמעותי, אלא שהגשמים של הימים האחרונים שגרמו להיווצרותו של בוץ חלקלק, הופכים את ההליכה לאתגר לא פשוט המחייב זהירות ותשומת לב מוגברת, ע"מ שלא להתרסק.

הנחל מחופה בסבך די עבות של אלונים, מורנים, אלות וקטלבים, מה שנותן הרגשה של הליכה בתוך ג'ונגל :  אפלולי ולח. 

עצירה ראשונה לצורך מנוחה קלה, מנוצלת ע"י גלעד, כדי להרחיב את אופקינו בענייני הפאונה והפלורה (החי והצומח, בהתאמה) וכן בענייני גיאולוגיה, איך לא.  תיאור דרמטי של זבובים המתחזים לדבורים, צמחים ייחודיים שהכרמל הוא בית גידולם היחיד, ועוד ועוד.

עוברים את צומת דמון ואח"כ חוצים את הכביש מהצומת הנ"ל לכיוון קיבוץ בית-אורן, ומתחילים לגלוש בתוך נחל כלח.  גם כאן ההליכה (ירידה הפעם) היא באפיק אפלולי, מכוסה צמחייה, על גבי אבנים חלקלקות, וגם כאן צריך ללכת מאד בזהירות כדי לא להיקלע לאירוע אורתופדי או אחר. 

  זהירות זהירות, ובכ"ז, בלי קצת התחלקויות והתגלצ'ויות אי אפשר, אך למזלנו לא כאלה המחייבות התערבות רפואית רצינית, השבח לאלוהי המטיילים.

עוד כמה עצירות למנוחה ואוכל באפיק הוואדי, גם כאן גלעד מראה את כשרונו להפוך עובדות פשוטות לסיפור מרתק ופיקנטי, איצטרובלי אורנים עם מרעום השהייה נגד שריפות, יחמורים שהובאו מאיראן, בעלי חיים שניצלו (מלשון "הצלה", לא "צלייה") בחי-בר בעת השריפה הגדולה ועוד כהנה וכהנה, בלשון ציורית ועשירה. תענוג.

מגיעים לגשר האבן על נחל כלח שנבנה ע"י הבריטים בשנות ה-40 כחלק מהדרך מבית אורן ל"שוייצריה הקטנה", קופצים לתצפית על המצוק ("צניר" כדברי גלעד, בגלל תצורת הצינור שלו) של השוייצריה הנ"ל, ואחר מתחברים לנחל גלים ויורדים באפיקו לכיוון מערב.  בדרך פוגשים חבורה עליזה של סטודנטים איטלקיים שאחדים מהם לומדים השנה בחיפה, ומטיילים להנאתם בסביבה.

בתי שכונת דניה החיפאית במרום הגבעות שמצפון לנו, ובתי טירת הכרמל בהמשך הוואדי, כבר נראים בבירור,  השמש כבר נוטה בצורה מדאיגה לכיוון סיום היום, אלא שעל מערת אורנית אין מוותרים ואנו מטפסים מעומק נחל גלים אל מרומי גדתו הדרומית וזוכים לתצפית יפהפיה על דניה האמורה, על טירת הכרמל ועל הנחל הפרוש לרגלינו.

קצת מזדחלים במחילות קצת מחזירים את הנשימה מהעלייה התלולה למדי, ומתחילים לגלוש בזריזות לעבר האוטובוס הממתין לנו בפאתי טירת הכרמל.

רוטינת קרוקס, תרגילי שחרור וכוס תה מהתרמוס, והביתה.

שבת שלום ולהתראות !

כל התמונות שצילמתי נמצאות ב : https://picasaweb.google.com/avial111/32

התמונות שצילמה אראלה נמצאות ב : https://picasaweb.google.com/avial111/3202

התמונות שצילמה אמה נמצאות ב : https://picasaweb.google.com/118398693892893762652/3203

הסרטון שצילם איתן נמצא ב :  https://www.youtube.com/watch?v=zsm1iqTKJE0

קנאים ורחף, רומאים ואלעזר, מזג אוויר חביב, והעיקר, יופי של מדבר

החופש הגדול הסתיים.  פגישה ראשונה במסמייה עם המחכים לאוטובוס, בוקר סתווי קריר, אם כי לא גשום במחוזותינו, אלא רק צפונה מאיתנו, כך רומזים גושי העננים באופק. חיוכים וחיבוקים למראה פנים מוכרות משנים עברו וסקרנות אופטימית לפנים חדשות.   עוד לפני כן, אני ממתין למיכל שתאסוף אותי ליד "שערי צדק" בירושלים, וזוכה למצג זריחה אדמדם ושובה עין.  בונוס של משכימי קום.

האוטובוס שועט דרומה, ירון הנהג, גלעד המנמנם, יפתח המאבטחובש, ואיתן הסולרי, וכמובן כל החבורה המטיילת.

עצירת קפה באלונית של דביר, ממשיכים דרומה ומזרחה לכיוון ערד, ואחר כך גולשים מטה לעבר ים המלח וצפונה עד מרגלות המצדה.  מתארגנים להליכה סמוך לאכסניה ולתחנת הרכבל וגלעד סוקר את המסלול הצפוי להיום. אם חשבנו שההתחלה תהיה מתונה ומתחשבת בכושרנו הנמוך-מעט בשל ה"חופש הגדול", הרי שטעינו :

פול-גז במעלה אלעזר התלול למדי מותיר רבים מאיתנו קצרי נשימה ודואבי שרירים, תוהים אם אנחנו בגיל ובמקום הנכונים.   אלא שגלעד יודע את נפש צאן מרעיתו המתקשש ודואג לעצירה ושתיים ושלוש בדרך לפסגה, ומרחיב את אופקינו אגב כך במגוון תחומים המשתרע בין עידנים גיאולוגיים, התרחשויות היסטוריות, ודרמות מעולם הזואולוגיה.

גיר כזה ואחר ושכבות קירטון, מתערבים במלחמות העורבים ביניהם לבין עצמם וביניהם לדורסים, חיי המשפחה של העגורים מתערבים במיתוסים של הקנאים והמצור הרומי על מצדה, ואנחנו, בין אנחה על קוצר נשימה וגב נאנק, נושמים שוב נופי מדבר רבי הוד ועוצרי נשימה. איזה יופי.

תצפית נהדרת מפסגת הר אלעזר לכיוון מצדה בסמוך למחנה הרומי השמיני, כשנחל מצדה עמוק מתחתינו והמצדה במלוא תפארתה מעבר לו, מלווה בתיאורו של גלעד את המצור הרומי על אחרוני המורדים, גירסת יוספיוס פלוויוס וסימני השאלה העולים ממנה, מיתוסים, עובדות ושאלות, מחזירים את הדופק לקצב סביר ומתחילים לגלוש מערבה ודרומה אל תוך נחל קנאים.

נחל קנאים המבולדר קלות מפגיש אותנו עם מספר מפלונים יבשים וגבים צחיחים ואנחנו גולשים תוך כדי קפיצות והחלקות-ישבן במורדו עד הגעתנו לצמד המפלים (היבשים עתה, איך לא) המשקיפים לעבר בריכות האידוי הירדניות של ים המלח.  
אחת הקפיצות בבולדרים האמורים מסתיימת בנקע, לא עלינו, בחבישה מאולתרת ובסחיבת פצוע, בנוסח עדות הטירונים, ועל כך בהמשך.

עוד סקירה על ענייני התייבשותו של ים המלח ופתרונות אפשריים, מתעכבים גם על צמחייה (צלפים, תפוח סדום) ועל בעלי חיים (לבנין הניזון מעלי הצלף, קוצנים שיורקים חרצנים ויעלים שלא שמעו על רעילותו של תפוח סדום).  

טיפוס תלול אך קצר מוציא אותנו מנחל קנאים ואנו מדרימים מעט כדי לפגוש את נחל רחף, בתחילה מציצים אל תחתיתו משפתו המצוקית המפחידה, ואחר חוצים אותו בחלקו הרדוד יותר ע"מ לגלוש מהגדה הנגדית, במורדו של  מעלה-רחף אל תוך האפיק.  גם מלמטה ומהמפל היבש שאליו הגענו בתחתיתו של הרחף, המקום מרשים בעוצמתו, ויש המדמיינים מה קורה כאן כשיש שיטפון או כשהגבים מלאים. מי יודע, אולי נזכה פעם גם לטעום מאלה.

קן נטוש של עיט ניצי מחזיר את גלעד ואותנו לענייני עופות, וחבורה רעשנית של טריסטרמיות משקיפות עלינו מממושבן על הסלעים ומקוות שנשאיר להן כמה שיותר זבל לנשנש.  לא קרה.

מכאן בצעד נמרץ, יוצאים מהנחל ואחר גולשים דרום מזרחה לכיוון האוטובוס הממתין ליד הכביש, עם ירון הנהג החייכני והמדוגם שמכבד אותנו בקפה שחור ומהביל שהכין זה עתה במטבחו המשופצר. כל הכבוד !   

אקורד סיום מתחת לענני השקיעה המאדימים ולירח המציץ מעליהם מספק לנו יפתח חובשנו הבנוי לתלפיות (האמת, צנום למראה), שלקח על כתפיו את העלמה נקועת הרגל, ע"מ שנגיע הביתה עוד היום. שאפו יפתח ! (וכמובן החלמה מהירה לפצועה).

סיימנו קצת לפני חושך, מזג האוויר היה נפלא, מעונן חלקית עד בהיר עם רוח נחמדה שנשבה כמעט לאורך כל הדרך, המסלול היה של כ-9 ק"מ עם עלייה אחת רצינית בהתחלה,  שרדנו.

פתיחה חביבה לעונה חדשה, זה נראה מבטיח.

להתראות בטיול הבא.

כל התמונות שצילמתי נמצאות ב- https://picasaweb.google.com/avial111/3102#

התמונות שצילמה אמה קבקוב נמצאות ב-https://picasaweb.google.com/avial111/ewvvpC#

תודה אמה !

הסרטון שצילם איתן נמצא ב- http://www.youtube.com/watch?v=cwfNOS4_jlA&feature=youtu.be

תיעוד ג'י פי אס של המסלול ששלח איתן נמצא ב-

http://www.sports-tracker.com/#/workout/eytanl/6qmpfiq2emte3lu7    

תודה לאיתן.

תמונות שצילם אופיר נמצאות ב- https://plus.google.com/photos/112571839523892057169/albums/5804792586518610097?banner=pwa

אפשר להגיב בגוף הבלוג, בתחתית הפוסט יש מקום לתגובות, אפשר  לשלוח לי תגובות, תמונות, בקשות 

והצעות לכתובת :  avial111@bezeqint.net

ויש גם בלוגים משנים קודמות למי שרוצה להציץ :  http://alonytiulim.blogspot.co.il/