פריחה של סוף אביב, קשתות, תותים ומפלים, ואלה ששרדו את העלייה בסוף, אומרים תודה וגם אוכלים

אסכולות, בצידי הדרך 3, טיול 6, נחל סמך, אום אל קנאטיר, נחל אל-על, מדריך גלעד בן צבי

נו, אמנם רק אמצע מאי, אבל הקיץ כבר מתדפק על דלתנו, והאביב אורז את פרחיו האחרונים ואת מעט הירוק שנשאר ומתכונן לעזוב, עד שובו בשנה הבאה.

עוקפים את הכינרת מצפון ומטפסים על רמת הגולן בכביש 869 מדרום לנחל דליות, ואחר פונים דרומה על 808 ושוב ימינה בכביש הכניסה לנטור, מתחילים.

פותחים את היום בתצפית על מאגר סֶמֶך (הקרוי גם מאגר רווייה) וגלעד סוקר את ענייני ניקוז וצבירת המים באיזור, בעיות ופתרונות, וכן סקירה על המסלול של היום. זזים.

מתחילים לגלוש מערבה באפיקו של נחל סמך (שהוא עברות של השם הערבי סָמָכּ, דגים, כנראה בזכות הדגה הרבה בשפך הנחל לכינרת), והדרך היורדת רצופה בקיפודנים מכחילים, בחוחנים סגולי-כתר, עכנאים זקופי קומה, 

ולהקות של חסידות המסתחררות בתרמיקות המזדמנות ומשקיפות ממעל על חבורתנו המתנהלת לאיטה.

עצירה על מצוק בזלתי המשקיף על מורד הנחל מזכה אותנו בתיאור דרמטי של פקקי בזלת וארובות וולקניות, ממשיכים בגלישה אל תוך אפיק הנחל שנהיה מעט תלול יותר ועשיר בצמחיית נחלים, פה ושם נראית גם זרימה של מים, ויש המשתכשכים להנאתם.

חנייה נוספת בגשר תעלת ההטייה הסורית, בריכת מים מתחתיו, הרדופים וצמחי נחל מסביבו, ואנחנו נחים בצל ומאזינים לתיאור מלחמות המים בתקופות השונות, נסיונות הטיית מקורות הירדן והמאמצים לסכל אותם.   קצת על הסיסים המקננים מתחת לגשר ועל מנהגי החסידות, אלה הנודדות צפונה ואלה המדרימות, הבעיה של זוגות מעורבים ועוד ועוד. ממשיכים.

מטפסים דרומה ומערבה אל מחוץ לאפיקו של נחל סמך בדרכנו לאום אל קנטיר, עלייה לא קשה במיוחד, מגיעים.   האתר משופץ ומתוחזק, עצי תות נטועים בו ומדרכות סלולות בו למשעי. גם פה יש המשתכשכים במי הבריכות שבמקום, יש המלקטים תותים, ויש הסועדים את ליבם בצל עצי התות.

הולכים לבית הכנסת שנמצא בתהליכי שיפוץ ושיחזור אינטנסיביים, וגלעד סוקר את ההיסטוריה הידועה והמשוערת של המקום, מקור השם אום אל קנאטיר, השם הנוכחי (קשתות רחבעם), קצת על קסר אל ברדוויל השכנה ועוד ועוד.

המעוניינים בקצת הרחבה על המקום יוכלו למצוא זאת כאן.

עומסים את תרמילינו וממשיכים כשמגמת פנינו דרומה לכיוון נחל אל-על.  גולשים אל אפיקו של הנחל, מסביב צמחייה ההולכת ומצהיבה, אך ככל שיורדים אל תוך האפיק, נהיה יותר ירוק ומוצל, וגם מים מתחילים להישמע ולהראות.

מפל קטן וראשון, עם בריכה, טובלים במים הקפואים ומתרעננים, וממשיכים במורד הנחל, אל הדבר האמיתי, המפל הלבן, המתנשא לגובה של כמה עשרות מטרים ושופך את מימיו לבריכה נחמדה ומוקפת עצים ושיחי הרדוף.  המתמידים נחפזים להרטיב את עצמם במים הצוננים, והמפונקים משיבים את נפשם בצל ובקרירות ומסתפקים בהשקפה פסיבית.

טיפוס אחרון, תחילה במדרגות העץ המובילות אל ומהמפל, ואחר בינות לשערי הסברס אל החניון של תצפית נחל אל-על, סמוך למושב אליעד,

 שואבים אל עצמנו כמויות של מים בברזייה כדי למלא את המיכלים שהתרוקנו, וכשהאחרונים מגיעים, נשלפים מיני התרגימה מן הילקוטים, עוגות, עוגיות, חטיפים ופיצוחים, מספר דברי סיכום לעונה המסתיימת, תודות, והביתה.

כל התמונות שצילמתי נמצאות ב-https://picasaweb.google.com/118398693892893762652/3603

התמונות המקסימות שצילמה אמה נמצאות ב-

https://picasaweb.google.com/118398693892893762652/3604

ואלה של אראלה נמצאות ב- https://picasaweb.google.com/118398693892893762652/3605

סרטון הוידאו שצילם איתן נמצא ב-https://www.youtube.com/watch?v=BLTK_BLYzhU

התמונות של ורד נמצאות ב- https://picasaweb.google.com/118398693892893762652/3606

התמונות שצילם אופיר במשך כל העונה נמצאות ב-

https://plus.google.com/photos/112571839523892057169/albums


תודה שמנה לצלמות ולצלמים החרוצות/ים.  כשאני צופה במה שאתם שולחים, אני תוהה אם בחרתם במקצועות הנכונים...   תענוג.

אני מנצל את הבמה הזאת ומודה למדריכים שהיו איתנו השנה, גלעד, אלדד וטל, למלווה הנאמן והמסור שגם תיעד בוידאו את כל הטיולים, איתן, לכל החובשים והנהגים שליוו אותנו השנה, לשרון ולכל צוות אסכולות, לאראלה, אמה המתמידות, ולכל האחרים שטרחו לשלוח לי את תמונותיהם, ולכולכם שהייתם חברה נחמדה ומפרגנת.

להתראות בעונה הבאה,

שלכם,

אבי 

איך ללכת לעזאזל ולהנות מכך

(קרדיט לכותרת : אראלה יואל )

אסכולות, בצידי הדרך 3, טיול 5, בקעת הורקניה, הר מונטר, מנזר מרסבא, מדריך אלדד סרגוסטי 

ולירושלמים היתה עדנה, סוף-סוף. הרווחנו שעה בהתחלה וגם בסוף...   הספקות בעניין קיום הטיול, אישורי הצבא ואיומי מזג האוויר, הכל הסתדר ואנחנו נהנים מאיסוף קל"בי במבשרת ובצומת הגבעה הצרפתית. בוקר חורפי למדי בירושלים, רוח וקצת גשם, ואנחנו תוהים אם זה יהיה גם המצב בהמשך היום ובהמשך המסלול.

יורדים מזרחה בכביש לכיוון יריחו ופונים ימינה ודרומה בצומת נבי מוסה, כבר  בדרך אלדד נותן קצת רקע על הסביבה, המנזר בנבי מוסה, קצת היסטוריה, מעט מיתוסים ועוד כהנה וכהנה, הגמלים שמציצים אלינו מבעד לחלון מכניסים אותנו לאווירה מדברית.

מתארגנים להליכה וקצת מתלבטים מה ללבוש.  השמיים נראים בהירים למדי, אבל באופק המערבי יש סימנים של קדרות מסויימת והרוח בחוץ מבטיחה מציאות בלתי יציבה.

בקעת הורקניה מקבלת אותנו בקשת מרהיבה הנפרשת כהילה קסומה מעל הרכס, מעין שער המזמין אותנו להיכנס והורקניה במרכזו.

נכנסים לפיתחתו של נחל סככה המתון בתחילה ומעט מצוקי בהמשכו, כיוון כללי מערב-צפון מערב, וחונים פעם ראשונה, קרוב לכניסה לנחל,ליד פתח, החסום בחלקו עם קוביית בטון, של מנהרה חצובה בסלע. אנו שומעים כאן על מגילות נחושת מסתוריות המספרות על אוצר מסתורי לא פחות, ועל אנשים שבאים באישון לילה בעקבות המגילות הללו כדי לחפור ולמצוא את עקבות האוצר האבוד.

גל אוזר אומץ ומדלג על מחסום הבטון בדרכו לעומק המנהרה, בעקבות האוצר המובטח. מהחיוך שלו נראה שאולי הוא מצא משהו.

הורקניה מדרום לנו, ואלדד מרחיב קצת בעניין הורקניה והסביבה הקרובה, היסטוריה של הקמת המצודות, המנזרים, מערות ההתבודדות שהפכו למנזרים, התפקיד שמילא מדבר יהודה ומסתוריו לנמלטים ולמתבודדים בתקופות השונות ועוד.

מתחילים לטפס לכיוון ג'בל מונטר.

בדרך עוצרים ליד כמה בורות מים, חלקם עדיין במצב תקין ובשימוש הרועים הבדואים שחיים כאן.

הטיפוס להר מונטר אינו קל והטרקטורונים שחולפים על פנינו בדרך לשם קצת מתסכלים אותנו המתנשפים, לצד גאווה לא קטנה : עשינו זאת במו רגלינו, לא כמו המפונקים האלה. מה שנכון נכון.

מגיעים לפיסגה החשופה לרוח חזקה, תצפית נפלאה לכל הכיוונים, ואנחנו מוצאים מסתור יחסי מהרוח בבור שנמצא שם, מוציאים סנדוויץ' ושומעים דבר תורה מפי אלדד, סקירה גיאוגרפית על הפנורמה הנשקפת, המסורת שלפיה הר מונטר הוא-הוא העזאזל, שם היו משליכים את התייש המסכן אל קיצו, עמוס במשא של חטאי-אנשים, כפרה עליו, אי-אז בימים,  ועוד קצת היסטוריה.

מכאן מתחילה ירידה לכיוון דרום מערב בוואדי אבו אל כְּלֶבּ, הנשפך אל נחל קדרון. בדרך נוכחים לדעת שיש חיים גם כאן במדבר : עדרי צאן, "חוות בודדים" בנוסח עדות הבדווינים, בורות מים פעילים, ואפילו חקלאות של גידולי שדה ומטעים. נו, בקנה מידה סמלי כמובן.

הקידרון מקבל אותנו בשאון מים זורמים (של ביוב לצערנו) צמחיה ירוקה על גדותיו, מצוקיו ההולכים ומיתללים ככל שמדרימים באפיקו, ומערותיו האפלוליות. עוצרים בצל עץ ע"מ לפוש קמעה ולקבל הסבר מקדים על מנזר מרסבא שאנו עומדים לראות עוד כמה דקות, ולהתעכב על תופעת הנזירות המדברית שרווחת כאן מזה דורות רבים. 

הולכים בקו-גובה על גדתו המזרחית הגבוהה של הנחל ולקראת ההגעה אל מול המנזר מטפסים ועולים קצת כדי לקבל זווית ראייה משופרת.

המנזר מתגלה לעינינו במלוא תפארתו.  נכון, ראינו את זה כבר כמה פעמים, אם בתמונות ואם בביקורים קודמים, ובכל-זאת, אי אפשר שלא להתפעם שוב ושוב מהקומפלקס המרהיב , על כיפותיו וחומותיו, מדרגותיו ובעיקר מיקומו המרשים בדפנות הוואדי המצוקי.

שוב מקבלים תיאור מפורט על ההיסטוריה של המנזר בתקופות השונות, הרכבו האנושי אז והיום, והשיגרה הנהוגה בו. אם תרצו להרחיב ידיעותיכם בעניין אפשר לעשות זאת כאן .

נחים מצלמים ומצטלמים, ומתחילים לנוע לקראת סיום המסלול, ירידה מתמשכת לכיוון בקעת הורקניה, עתים מתונה , עתים תלולה, פה ושם הליכה במישור על דרך עפר כבושה המתאימה גם לרכב, חמישה קילומטר של גארבג'-טיים, ללא אטרקציות מיוחדות (מלבד שרירי הירידה וברכיים מאותגרות).

באופן מפתיע, אחרי חמישה קילומטרים כאמור, מגיעים לכביש. אופס, אין אוטובוס, וגם הקליטה בטלפונים גבולית. תרגילי שיחרור, קרוקס, קצת עודפי פיצוחים ועוגיות, והאוטובוס נשלף מהבירבור ומגיע.

יאללה, הביתה !

תודה לאלדד ולאיתן, לרועי ולשני עוזריו האמיצים, לנהג, לאסכולות ולכם שהייתם אחלה פרטנרים.

התמונות שצילמתי נמצאות ב-https://picasaweb.google.com/118398693892893762652/3502

תמונות שצילם רועי נמצאות ב-https://picasaweb.google.com/118398693892893762652/3504

תמונות שצילמה אראלה נמצאות ב-https://picasaweb.google.com/118398693892893762652/3503

תמונות שצילמה אמה נמצאות ב-https://picasaweb.google.com/118398693892893762652/3505

הסרט שצילם איתן נמצא ב-http://www.youtube.com/watch?v=mx3p76XK4lI&feature=youtu.be

תודה לכל הצלמים/ות והמשתפים/ות

להתראות !

אבי